שיקום שכונות - מידע כללי
על הפרויקטבשנת 1977 הכריז ראש ממשלת ישראל דאז, מר מנחם בגין ז"ל, על פרויקט לאומי-חברתי חדש של מדינת ישראל בשיתוף עם יהדות התפוצות – פרויקט שיקום והתחדשות השכונות. מטרתו היא התמודדות מקיפה ורב-ממדית עם תופעת הפער החברתי המתרחב במדינת ישראל וטיפול במוקדי מצוקה חברתית ואזורי התבלות פיזית במרכזים עירוניים וביישובי פיתוח. פרויקט שיקום שכונות, פותח במדינות המערב במטרה להתמודד עם המצוקה החברתית-כלכלית של התושבים בשכונות עירוניות, הנמצאות בתהליך מואץ של התבלות פיזית והתדרדרות חברתית. פרויקט שיקום השכונות מבטא מאמץ משותף של משרדי הממשלה השונים, הסוכנות היהודית, יהדות התפוצות, הרשויות המקומיות ותושבי השכונות לבניית חברה שוויונית ואיכותית, תוך כדי מתן הזדמנות שווה לקידום הפרט, המשפחה והקהילה באזורי מצוקה. בשנים הראשונות היה ממונה על הפרויקט המשנה לראש הממשלה, פרופ' יגאל ידין ז"ל, ומטה הפרויקט פעל ממשרד ראש הממשלה. עם מינויו של סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון, מר דוד לוי, לממונה על פרויקט שיקום השכונות, הועבר מטה הפרויקט למשרד הבינוי והשיכון, ומאז פועל המשרד ב"שני כובעים": כמוביל הפרויקט וכאחראי להיבט הפיזי בו. בסוף שנות השבעים הקיף הפרויקט 29 שכונות ויישובי מצוקה ברחבי מדינת ישראל. במהלך השנים התרחב תחום פעולתו, ובשיאו הוא פעל ב-113 שכונות ויישובים, הפזורים מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום. באזורים אלו מתגוררים כיום כ-1,200,000 תושבים, שהם כ-17% מכלל אוכלוסיית ישראל. מאז תחילת שנות התשעים סיים הפרויקט את פעילותו בכ-60 שכונות. ייחודו של הפרויקטייחודו של הפרויקט הוא ביצירת תהליך התמודדות רב-מערכתי, בין-מקצועי ומשתף את תושבי השכונות המתבטא בדפוסי הפעולה הבאים:
הרקע להכרזה על פרויקט שיקום השכונות בישראלראש הממשלה המנוח, מר מנחם בגין, הכריז בסוף שנות השבעים על החלת פרויקט שיקום השכונות במדינת ישראל. הרקע להכרזה היה תנאי המגורים הבלתי נסבלים של תושבים רבים בשכונות וביישובים ברחבי הארץ.התפתחות שיכוני העולים, המעברות ועיירות הפיתוחמדינת ישראל מיום הקמתה עסקה בעידוד עלייתם ובקליטתם של מאות אלפי יהודים מרחבי תבל. בשנים הראשונות לקיום המדינה חלק גדול מהעולים היו פליטים ורבים מהם היו חסרי רכוש ואמצעים. הצורך במתן פתרונות דיור לעולים יצר מדיניות משותפת לממשלה ולסוכנות היהודית, שהובלה על ידי לוי אשכול ז"ל, אז גזבר הסוכנות היהודית וראש מחלקת ההתיישבות בה. עיקרה של מדיניות זו היה הקמת "שיכוני עולים" או "שכונות עולים" סמוך ליישובים ותיקים. הכוונה הייתה לייסד צורת התיישבות חדשה שכונתה מאוחר יותר בשם "מעברה". הרעיון שעמד בבסיס הקמת המעברות היה לאפשר לעולים תעסוקה ביישוב הוותיק הסמוך למקום מגוריהם מתוך שאיפה למיזוגו של היישוב החדש עם הוותיק בעתיד, בתהליך שיסייע בשילובם של העולים ובצמצום עלויות מימונם. תנאי המגורים במעברות היו בלתי נסבלים, ורבים מהעולים התגוררו בתצורות דיור דוגמת אוהלים ופחונים.בד בבד התוותה המדינה את מדיניות "פיזור האוכלוסין" שמטרתה הייתה להקים בפריפריה הגיאוגרפית של המדינה יישובים יהודיים שיהפכו במהלך הזמן ליישובים עירוניים גדולים. יישובים אלה הוגדרו "עיירות פיתוח". חלק גדול מעיירות הפיתוח התפתחו על בסיס של מעברות שהוקמו במקום ויושבו בעיקר על ידי העולים החדשים. מאפייני הבנייה למגוריםממשלת ישראל והסוכנות היהודית החלו בבנייה מואצת של מאות אלפי דירות, מתוכן כ-240,000 דירות בבעלות ציבורית ומאות אלפים נוספים בבנייה פרטית. הדירות שנבנו היו קטנות, ורבים מהעולים ששוכנו בהן התגוררו בתנאי דיור לא תקניים ולא ראויים ובצפיפות דיור גבוהה.בשל תנאי הזמן והמגבלות התקציביות הוקמו ברבות מהשכונות ועיירות הפיתוח תשתיות פיזיות-ציבוריות – למשל ביוב, ניקוז, תאורה וכבישים – באיכות ירודה ולעתים באופן חלקי בלבד. קשיי נגישות לבתים והיעדר תשתית תחבורתית לשכונות ובתוכן יצרו נתק וריחוק ביניהן לבין המרכזים העירוניים שאליהם השתייכו. ברבות משכונות אלו הופעלו שירותים חברתיים-קהילתיים ברמה נמוכה, במגוון מצומצם ובמבנים שאינם מותאמים להם. שירותי המסחר מוקמו במבנים רעועים ובגנים ציבוריים, ומגרשי משחק לילדים לא הוקמו. התבססותם הכלכלית של חלק מתושבי השכונות והעתקת מקום מגוריהם לאזורי מגורים איכותיים יותר יצרו תהליך של "הגירה שלילית", והדירות המתפנות אוכלסו במשפחות חלשות – עולים או ותיקים. הרשות לפינוי ובינוי אזורי שיקוםבשנת 1965 הקימה ממשלת ישראל את "הרשות לפינוי ובינוי אזורי שיקום", שגיבשה בשנת 1975 הצעת תוכנית פעולה לשיקום כ-160 שכונות ואתרים המאופיינים במצוקה רב-ממדית: פיזית, חברתית וכלכלית (שכונות אלו התרכזו בעיקר בשלוש הערים הגדולות ובאזור מרכז הארץ.בהמשך להמלצות "הרשות לפינוי ובינוי אזורי שיקום" החל משרד הבינוי והשיכון, בשנת 1976 לטפל נקודתית ב-11 שכונות שיועדו לשיקום. הצעת תוכנית הפעולה ומאגר המידע של רשות זו שימשו תשתית לבחירת השכונות שבהן הופעלה "התוכנית לשיקום והתחדשות שכונות". בשנת 1977 הכריזה ממשלת ישראל על "פרויקט שיקום והתחדשות השכונות" כמפעל לאומי-חברתי של מדינת ישראל, מפעל המשותף לממשלת ישראל ויהדות התפוצות.
עקרונות ודפוסי פעולהפרויקט שיקום השכונות יצר דפוסי פעולה חדשניים וייחודיים להתמודדות רב-ממדית ומערכתית עם בעיות המצוקה החברתית והפיזית. במהלך השנים הטמיעו משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וגורמים ציבוריים רבים (כגון חברת המתנ"סים וג'וינט ישראל) דפוסים אלו כחלק בלתי נפרד מהווייתם הארגונית. כוללנות: טיפול רב-תחומי ובו-זמני בהיבטיה השונים של המצוקה ברמת הפרט, השכונה והקהילה.גישה זו היא מנוף חשוב הן לשינוי חזותה של השכונה והן לשיפור איכות החיים של תושביה. בשל קשרי הגומלין בין תחומי החיים השונים כמו חינוך, בריאות, דיור ותעסוקה, רק טיפול משולב ומקביל בהיבטים אלו מאפשר יצירת תהליכי שינוי אמתיים ומשמעותיים. אינטגרטיביות: שיתוף פעולה בין הגורמים המעורביםמשרדי הממשלה וגופים ציבוריים פועלים בדרך כלל בפורומים נפרדים. עם תחילת הפרויקט, יושם לראשונה במדינת ישראל תהליך עבודה המבוסס על שיתוף פעולה בין גורמים שונים. לצורך זה הוקם צוות בין-מוסדי לתכנון ולביצוע מדיניות חברתית-כלכלית בשכונות המצוקה. הגישה האינטגרטיבית מתבטאת בכל רמות הפעולה: בוועדות תחום מקומיות, בוועדת ההיגוי השכונתית ובצוות הבין-מוסדי המחוזי ובצוות הבין-מוסדי העליון שבו נקבעת המדיניות הארצית. שותפות התושביםנציגי התושבים בשכונה הם בעלי מעמד פורמלי ושווה לנציגי הממסד בצוות ההיגוי השכונתי. התושבים הם חלק אינטגרלי, חיוני ושוטף בכל תהליכי התכנון והביצוע של פעולות השיקום, בתחום הפיזי ובתחום החברתי כאחד. בשכונות רבות הוכשרה עתודה של תושבים לפעילות ציבורית ומנהיגות שכונתית, המעורים בחיי הקהילה והשותפים לתהליכי קבלת ההחלטות בשכונתם ובמסגרות עירוניות רחבות יותר. גמישות והתאמה לתנאים משתניםפרויקט שיקום השכונות לא קפא על שמריו בשנות פעילותו. הפרויקט נמצא בתהליך מתמיד של השתנות ומעדכן מסגרותיו ופעולותיו בהתאם לתמורות המתחוללות בשכונה ובחברה הישראלית. טיפול על בסיס שכונתיהנחת מעצבי מדיניות שיקום שכונות המצוקה הייתה ועודנה כי התייחסות לשכונה כיחידה אורגנית אחת היא תנאי הכרחי להצלחת שיקומה.
המבנה הארגוני של הפרויקטבשנת 1979 גובש המבנה הארגוני של "פרויקט שיקום והתחדשות השכונות", התואם את עקרונות הפעולה שלו. דרג ארציהצוות הבין-מוסדי לשיקום שכונות – צוות מקצועי המאגד נציגים מטעמם של משרדי הממשלה השותפים לפרויקט (ב-15 השנים הראשונות השתתפו בו גם נציגים מטעמה של הסוכנות היהודית). בראש צוות זה עומד מתאם מטעם הממשלה, המתפקד גם כמנהל אגף לשיקום שכונות חברתי במשרד הבינוי והשיכון. הצוות אחראי לקביעת המדיניות השוטפת של הפרויקט, הקצאת התקציבים לכל אחת מהשכונות והיישובים הכלולים בפרויקט, אישור תוכניות העבודה השנתיות של השכונות והיישובים ובקרה ומעקב על ביצוען. דרג מחוזיהצוות הבין-מוסדי המחוזי לשיקום שכונות – צוות מקצועי המורכב מן המפקחים ומן הממונים המחוזיים של כל אחד מהגופים השותפים לפרויקט. בראשו עומד הממונה המחוזי לשיקום שכונות של המשרד הבינוי השיכון. הצוות אחראי על המלצה לאישור תוכניות העבודה של שכונות השיקום במחוז לצוות הבין-מוסדי העליון לשיקום שכונות, ועל הנחיית צוותי העבודה המקומיים ופיקוח עליהם. דרג מקומיצוות ההיגוי השכונתי - גוף זה מורכב מ-22 חברים, שמתוכם 11 נציגים של מחוזות משרדי הממשלה והרשות המקומית ו-11 חברים שהם נציגי תושבים. בראש צוות ההיגוי עומד ראש הרשות המקומית (או סגנו). הפרויקט במשרד הבינוי והשיכוןבמשרד פועל הפרויקט במסגרת שני אגפים, פיזי וחברתי: אגף שיקום שכונות פיזי אמון על קידום פעולות השיקום הפיזי בשכונות, ואגף שיקום שכונות חברתי עוסק בקידום הפרט והקהילה.
הטבות לתושבי שכונות שיקוםהטבות בשכר לימוד לגני ילדיםמתוקף החלטת ממשלה / ועדת שרים מספר חר/14 מתאריך 11.8.1982, ילדים בני 4-3 המתגוררים בשכונות שיקום הכלולות בתחום החברתי ולומדים בגנים הממוקמים בשכונות שיקום אלה יחול עליהם חוק חינוך חובה חינם. הטבות אלה יחולו גם על תושבי שכונות שהפרויקט הסתיים בהן לאחר שנת 1999. הקלות בשכר לימוד לסטודנטיםמתוקף החלטת ממשלה מס' חר /15 מיום 11.8.1982 סטודנטים הנרשמים ללימודים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה רשאים לפנות לבדיקת זכאות לסיוע בשכר לימוד על פי קריטריונים סוציו-אקונומיים של הסטודנט ובני משפחתו והכוללים גם מגורים בשכונות שיקום. פטור מהיטל השבחהעל פי החלטת ממשלה נכס הנמצא באזור המוכרז כשיקום שכונות פטור מתשלום היטל השבחה אם המימוש חל בתקופת השיקום. הפטור ניתן כמפורט בסעיף 19 לתוספת השלישית בתוך חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
רשימת פרסומים בנושא שיקום שכונותבשל מורכבות הבעיות החברתיות שבהן עוסק הפרויקט ובשל הימצאותן דרך קבע על סדר היום הציבורי, זכה הפרויקט בישראל מראשיתו לתשומת לב רבה בקרב כל העוסקים בהערכתם של תהליכי שינוי חברתי: חוקרים באקדמיה, מתכננים ברמה המוניציפאלית ומשרדי הממשלה וכן גם בדרג הפוליטי. פורסמו מאות רבות של סקרים ומחקרים שעסקו בשינויים שחלו במשך שנות פעילותו של הפרויקט בשכונות או בנושאים שבהם טיפל. מן הראוי לציין שלא תמיד ניתן להצביע בבירור, מתוך מחקרים אלו, מה הייתה מידת תרומתו הישירה של הפרויקט לתמורות שחלו בשנות פעילותו באותן שכונות.
את החוברת ערכה סולי היימברג, ממונה על מחקרים ומידע באגף שיקום שכונות חברתי במשרד הבינוי והשיכון.
| |||||||||||||||
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
קלינגר התרי בניה, רשוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי |