קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר

קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר

קיבלת צו הפסקת בניה,הריסה?
ייעוץ,הכוונה וטיפול -פנה עוד היום!
היתרי בניה,הכנת תוכניות,הגשה וליווי עד קבלת ההיתר.

חוו"ד מהנדס קונסטרוקטור בכל הארץ-שרות מידי
דיווח עפ"יהתקנות החדשות ואישור קונסטרוקטור על בנייה פטורה מהיתר
 
 
 
 

הוצאת היתר בניה - המדריך השלם

 
 


 

 

 

 

כל המידע, החוקים והתקנות על היתרי בנייה

חוק התכנון והבניה

                                            תקציר – רשימת מונחים
 
    רשימת הפרקים והמונחים על פי סדר הופעתם
     מגרש
 
     הקלה
 
 
 
     קרוב
 
   
     הצמדה
     אגרה
 
 
 
מוסדות התכנון [ חוק – פרק ב' ]
מוסד תכנון    [ חוק פרק א' סעיף 1 (פרשנות)]
כל רשות שיש לה סמכות בעניין תכניות או היתרים.
 
מערכת התכנון והבניה בישראל מחולקת ל-3 רבדים:
 
המועצה הארצית    [ חוק – סימן א' סעיפים 2 - 6]
תפקידי המועצה
§         מייעצת לממשלה בכל הנוגע לקו הכללי לביצוע חוק התכנון והבניה, לרבות ענייני חקיקה.
§         יוזמת,דנה וממליצה לממשלה על אישור תכניות מתאר ברמה הארצית.
§         מפקידה דנה ומאשרת תכניות מתאר מחוזיות
§         דנה בעררים על החלטת הועדות המחוזיות
§         דנה ומאשרת הקלות מתכניות מתאר ארציות.
 
תפקידי הועדה
הועדה פועלת בסמיכות למועצה הארצית ויש לה כל הסמכויות והתפקידים שיש למועצה הארצית בענייני תכנון ובניה, וכן סמכות לתת היתרים על פי תכניות לתשתיות לאומיות. במסגרת הועדה פועלת ועדת משנה שתפקידה לשמוע השגות לגבי תכניות לתשתיות לאומיות. יו"ר הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה מהווים רשות לעניין מתן היתר בניה. ניתן לערער על החלטת רשות הרישוי בפני הועדה לתשתיות לאומיות בתוך 30 ימים מקבלת ההחלטה.
 
ועדה מחוזית   [ חוק – סימן ב' ; סעיפים: 7 - 12]
לכל מחוז קיימת ועדה מחוזית לתכנון ולבניה ובראשה יושב הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים.
במסגרת הועדה המחוזית פועלות ועדות משנה ובין השאר גם ועדות להתנגדויות ולעררים.
 
תפקידי הועדה המחוזית וסמכויותיה
  • הגשת הערות למועצה הארצית לגבי תכנית מתאר מחוזית.   [ חוק - סעיף 52 ]
  • הכנת תכנית מתאר לתחום המחוז
  • הפקדת תכניות מתאר מקומיות, דיון בהתנגדויות ואישורן.
  • דנה ומחליטה לגבי החלטות של הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית.
  • דנה ומחליטה בערר על החלטת ועדת ערר המתייחסת לתכנית מתאר בסמכות מקומית (ברשות יו"ר ועדת הערר).   [חוק - סעיפים 111, 112 ]
  • דנה ומחליטה בדרישה של 2 חברי הועדה לדיון חוזר בהחלטה שנתקבלה בועדת המשנה.     [ חוק – סעיף 11ד']
  • הסמכות של ועדה מקומית לגבי מרחב תכנון אזורי   
 
מרחב תכנון אזורי (גלילי)     [חוק – סעיף 12(א)]
שטח בתחום מרחב התכנון של ועדה מחוזית שאיננו מרחב תכנון מקומי, או מרחב תכנון מיוחד. עד היום מקובל לכנות שטחים אלה במונח מתקופת המנדט: "שטחים גליליים".
וכן נהוג לכנות תכניות מתאר החלות בתחומים אלה: "תכניות גליליות".
 
ועדת ערר   [ חוק – סימן ב'1 ; סעיפים 12 א' - 12ה']
בכל מחוז קיימת ועדת ערר שבראשה יושב עורך דין בעל ניסיון בתחום התכנון והבניה, ואשר מונה על ידי שר הפנים.
 
תפקידי ועדת הערר וסמכויותיה
  • דיון והחלטה בערר על החלטת ועדה מקומית / רשות רישוי, באותם מקרים בהם ניתנה בחוק זכות ערר על החלטותיהם:
  • דיון והחלטה בערר על החלטת ועדה מקומית / רשות רישוי לסרב לתת היתר, או לאשר הקלה / שימוש חורג, או על החלטה לדחות התנגדות למתן הקלה /שימוש חורג.
  • דיון והחלטה בערר על החלטת הועדה המקומית לגבי איחוד וחלוקה של קרקעות.
  • דיון והחלטה בערר על החלטת ועדה מקומית בעניין תכנית שבסמכותה לפי סעיף 62א לחוק.
  • דיון והחלטה על החלטת ועדה מקומית בעניין תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק.
  • דיון והחלטה לגבי הוראת ועדה מקומית לקצר תקופה מכסימום לחריגה . { חוק- סעיף 184 }
  • לדון בעררים ובדרישה לפיצויים לפי חוק משק הגז הטבעי.
 
 
ועדה לשימור אתרים     [חוק – סימן ה1- סעיף 76א, התוספת הרביעית –סעיפים: 10 – 17]
ועדה שיש להקימה על פי החוק במסגרת כל רשות מקומית ותפקידיה הם:
  • הכנת רשימת אתרים הנמצאים בתחומה ואשר ראוי לשמרם.
  • ייעוץ למועצת הרשות המקומית, לועדה המקומית ולועדה המחוזית בכל עניין הנוגע לשימורם של אתרים.
  • לדרוש- באמצעות מהנדס הרשות המקומית , לבצע עבודות אחזקה באתרים שנשקפת להם סכנה ממשית של הרס, או פגיעה בשימורו של האתר.
  • להפקיע אתר המיועד לשימור או את חלקו, כאשר לא בוצעו עבודות אחזקה על פי דרישתה ויש חשש לפגיעה באפשרות לשימור האתר. (ביצוע ההפקעה כפוף לקיום ההליכים וזכאות לפיצויים כפי שנקבעו בפרק זה.
 
 
ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ) [ חוק: סעיף 156 א; התוספת הראשונה]
ועדה הפועלת בסמיכות למועצה הארצית. הועדה מוסמכת, בהסתמך על חוות – דעת מומחים להכריז על כל קרקע כעל קרקע חקלאית לעניין חוק התכנון והבניה.
 
קרקע חקלאית
קרקע שהוכרזה כקרקע חקלאית על ידי הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים 
 כל תכנית החלה על קרקע חקלאית מוכרזת טעונה אישור הולקחש"פ.
מוסד תכנון לא ייתן היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית, אלא אם כן ההיתר תואם הוראות תכנית מפורטת שאושרה על ידי הולקחש"פ, או באישור הולקחש"פ.
שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הולקחש"פ ואישור הועדה המחוזית.
 
מטרה לא חקלאית   {חוק- התוספת הראשונה , סעיף 7 (ב)}
בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין ליצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים.
 
ועדת ערר לקרקע חקלאית    {חוק- התוספת הראשונה סעיפים 12 – 13 }
ועדת משנה של המועצה הארצית המוסמכת לדון בעררים על סירוב הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים לאשר תכנית או בקשה להיתר או לשימוש בקרקע.
החלטת ועדת הערר הנה סופית.
 
ועדה לשמירת סביבה חופית   {חוק – סעיף 156 (ב), התוספת השניה}
 ועדה הפועלת בסמיכות למועצה הארצית והיא מוסמכת להכין תכנית מתאר בתחום סביבה חופית או לחלקה.
כל תכנית החלה סביבה חופית טעונה אישור הועדה סביבה חופית.
מוסד תכנון לא יוציא היתר בתחום סביבה חופית, אלא על פי תכנית שאישרה הועדה לסביבה חופית או באישור הועדה.
לועדה סמכויות לאשר שימוש חורג והקלה בתחום חוף הים והסביבה החופית כמפורט בחוק.
ועדת משנה קובעת בתוך 30 ימים אם תכנית שהוגשה לה טעונה אישור הועדה. במידה והועדה לא החליטה עד תום תקופה זו רואים את התכנית כמאושרת על ידי הועדה. תכנית שנקבע שהיא טעונה אישור הועדה תידון בתוך 90 ימים. לא נידונה התכנית במהלך תקופה זו היא תועבר למועצה הארצית, וזו תדון בתןך 120 ימים.
הועדה מפעילה את סמכויותיה תו שמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור, שמירה על ערכי טבע ונוף ומורשת.

 

 
על החלטת הועדה ניתנת זכות ערר למועצה הארצית בתוך 30 ימים מקבלת ההחלטה.

 

 
 
ועדה לעניין מתחמי פינוי בינוי
תפקיד הועדה להמליץ לממשלה על מתחמים שיוכרזו לפינוי בינוי או לעיבוי.
 
ועדה מקומית לתכנון ולבניה [חוק סימן ג' סע' 13א- 31]
הועדה המקומית לתכנון ולבניה היא הגוף האחראי לתכנון הפיסי של הסביבה בה אנו חיים.
היא הגורם הדומיננטי אשר אתו יבוא כל תושב או יזם המבקש לרכוש או למכור נכס, להרחיב דירה או לבנות ועוד. סמכויות הועדה חלות על השטח המוגדר כמרחב התכנון המקומי שלה.
 
החוק מבחין בין שני סוגים של ועדות מקומיות:
א.      ועדות הכוללות רשות מקומית אחת ( בד"כ ערים או מועצות מקומיות גדולות). ועדה זו מכונה גם "ועדה לפי סעיף 18". בועדה זו מועצת הרשות משמשת כועדה המקומית לתכנון ולבניה, והיא פועלת באמצעות ועדת משנה.
ב.      ועדות אשר מרחב התכנון שלהן כולל יותר מרשות מקומית אחת. ועדות אלו מכונות גם "ועדות מרחביות" או, ועדות לפי סעיף 19", והן מהוות רשות אוטונומית. הרכב הועדה כולל את נציגי הרשויות המקומיות הנכללות בה.
 
 
תפקידי הועדה המקומית וסמכויותיה
       ייזום והכנה של תכניות מתאר בתחום מרחב התכנון, וכך לגבי תיקונים ושינויים בתכניות מתאר קיימות.
§         המלצה על הפקדה ואישור תכנית מתאר בסמכות מחוזית.
§         אישור תשריטים לאיחוד וחלוקה
§         פיקוח על הבניה המתבצעת בתחום מרחב התכנון, לרבות הסמכות להוציא צו מנהלי להפסקת עבודה, פניה לבית המשפט להוצאת צו שיפוטי להפסקת עבודה או צו למניעת פעולות, הוצאת צו הריסה מנהלי, והגשת כתבי אישום כנגד עברייני בנייה.
§         מסירת מידע לכל דורש בנושאים תכנוניים .
§         גביית היטל השבחה בעת מימוש זכויות כחוק.
§         הנפקת אישור לרשם המקרקעין לשם העברת זכויות במקרקעין.
§         מתן הערות לתכנית מתאר ארצית שיש לועדה עניין בה    {חוק- סעיף 52 }
 
 
רשות רישוי      [ חוק- סעיף 30]
הרכב הכולל את יו"ר הועדה המקומית או יו"ר ועדת המשנה יחד עם מהנדס הועדה המקומית, והם יחדיו מוסמכים לאשר מתן היתרים על פי החוק, ובתנאי שהבקשה אינה כוללת הקלות.
 
ועדה מיוחדת        [חוק- סימן ד סעיפים 32 – 36 ]
ועדה לתכנון ולבניה המתמנית על ידי שר הפנים למרחב תכנון מיוחד שעדיין לא הוקמו בו ישובים,או במקום שבכוונת המדינה להקים בו שכונה חדשה ולשלוט בהליך ההקמה.
לועדה המיוחדת סמכות כשל ועדה מחוזית.
 
ועדה משותפת     [ חוק- סימן ה, סעיפים 37 – 40 ]
ועדה שמקים שר הפנים הכוללת יותר ממחוז אחד, או יותר ממרחב תכנון אחד, כאשר יש צורך בטיפול מרוכז בתכנית שיש לה השלכה מעבר למרחב מקומי אחד.
 
מרחב תכנון מקומי   {חוק – סעיפים 13 –17}
שטח שהוכרז על ידי שר הפנים בצו תכנון כמרחב תכנון מקומי. סמכויות כל ועדה מקומית מוגבלות לשטח שהוגדר כמרחב התכנון המקומי שלה.
 
מרחב תכנון מיוחד     {חוק -   סעיפים 32–33}
שטח בתחום מחוז אחד, אשר הוכרז בצו של שר הפנים כמרחב תכנון מיוחד והמיועד להקמת ישוב חדש או שלפחות 75% מיחידות הדיור בו הוקמו או מוקמות על ידי המדינה או מטעמה,
 
תוכניות    [ חוק- פרק ג' ]
תכנית מתאר ארצית   [ חוק- סימן א' ; סעיפים: 49 – 54]
תכנית מתאר ארצית יכולה לחול על שטח המדינה כולה , או על חלקים ממנה , וכן להתייחס לנושאים מסוימים .
 
נושאי תכנית מתאר ארצית    [ חוק- סעיף 49]
בין השאר עוסקות תכניות המתאר בנושאים הבאים:
  • ייעוד הקרקע והשימוש בה.
  • אזורי תעשיה ושטחי הפקת מחצבים
  • התווית רשת דרכים ראשיות, קווי מסילות ברזל, קווי אספקה ארציים, נמלים, עורקי אספקת מים, תחנות כוח, רשת החשמל, הבזק שדות תעופה ועוד.
  • שטחי נופש, ייעור, ושימור הקרקע.
  • שמירה על עתיקות, מקומות קדושים וערכי נוף.
  • מקומות למפעלים ולמטרות ציבוריים שיש להם חשיבות ארצית.
  • תחזית התמורות בחלוקת האוכלוסייה במדינה וקביעת שלבים לפיתוח הישובים, יישובים חדשים, מיקומם וגודלם, וכן הוראות שיכולים להיות נושא לתכנית מתאר מחוזית.
 
תכנית מתאר ארצית מתאשרת על ידי הממשלה. [ חוק- סעיף 53 ]
 
 
תכנית מתאר מחוזית   [ חוק סימן ב' ; סעיפים 55 - 59 ]
מטרות תכנית מתאר מחוזית:    [חוק- סעיפים 55 – 57]
  • קביעת את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית המתאר הארצית במחוז,
  • כל נושא שיש לו חשיבות כללית למחוז והעשוי לשמש מטרה לתכנית מתאר מקומית ובין השאר –
    • שטחים וגבולות לפיתוח עירוני וכפרי
    • שטחים חקלאיים.
    • אזורי תעשייה.
    • שטחי ייעור ועתיקות.
    • רשת מחוזית לבזק, לתחבורה ולדרכים.
    • בתי קברות.
    • שמירה על חוף הים.
    • תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.
 
תכנית מתאר מקומית [ חוק- סימן ג' סעיפים 61 - 70]
מטרות תכנית מתאר מקומית   [ חוק- סעיף 61 ]
  • פיקוח על פיתוח הקרקע במרחב התכנון המקומי, תוך שמירה על ייעוד חקלאי של קרקעות המתאימות לכך;
  • תכנון הקרקע והשימוש בה, ובכלל זה ייחוד אזורים למגורים,לתעשייה ולמסחר תוך הבטחת תנאים נאותים מבחינת הבריאות, התברואה, הניקיון, הבטיחות, הביטחון והתחבורה, הנוחות ומניעת מפגעים .
  • שמירה על מבנים בעלי חשיבות אדריכלית, היסטורית או ארכיאולוגית.
  • שמירה ופיתוח של מקומות חשובים מבחינת הטבע או היופי.
 
תכנית בסמכות ועדה מקומית [חוק- סעיפים: 61א'. (א);(ג');62א'.(א)]
לועדה המקומית הוקנתה הסמכות להפקיד ולאשר תכנית מתאר או תכנית מפורטת במקרים הבאים:
  • איחוד וחלוקה של מגרשים בתנאי שאין שינוי בשטח הכולל של כל יעוד ויעוד ( למעט הגדלת שטחים לצורכי ציבור).
  • הרחבת דרך בתוואי המאושר בתכנית בת תוקף.
  • הגדלת שטחים לצורכי ציבור.
  • שינוי בקו הבניין הקבוע בתכנית.
  • שינוי הוראות בתכנית לגבי בינוי או עיצוב אדריכליים.
  • שינוי שטחי הבניה בתחום תכנית אחת, מבלי לשנות את סך השטח הכולל המותר לבנייה, ובתנאי שהשטח הכולל בכל יעוד קרקע, לא יגדל ביותר מ-50%.
  • שינוי בשטח מגרש הנדרש לבנייה.
  • הגדלת מספר יחידות הדיור, ללא הגדלת השטחים למטרות עיקריות.
כל נושא אשר הועדה המקומית רשאית לאשרו כהקלה.
 
מי רשאי להגיש תכנית לועדה המקומית?    [חוק- סעיף 61א'. (ב)]
  • משרד ממשלתי.
  • ועדה מקומית
  • רשות מקומית
  • בעל הקרקע או מי שיש לו עניין בקרקע (בעל זכות חוזית).
 
תכנית בסמכות ועדה מחוזית      [חוק-סעיפים: 61א'. (ד), 62 ]
תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת הכוללת נושאים שאינם בסמכות ועדה מקומית.
 
 נושאי תכנית מתאר מקומית    [חוק – סעיף 63 ]
  • תחימת שטחים לייעודי קרקע שונים.
  • קביעת תנאים לשימוש בקרקע ובבניינים בתוך כל שטח.
  • קביעת שימוש מותר או איסור שימוש בקרקע או בבניינים.
  • קביעת מקומות למזבלות, הרחקת אשפה ופסולת.
  • קרקעות לשטחים פתוחים וקרקעות לשימור.
  • קרקע לשדות תעופה, נמלים, תחנות רכבת / אוטובוסים, שווקים ושירותים ציבוריים אחרים.
  • קרקע לבתי קברות.
  • קרקע למחצבות / מכרות.
  • הגבלות / תנאים לפרסומת בקרקע או בבניינים.
  • הוראות לגבי דרכים.
  • המרווחים וקווי הבניין שמעבר להם לא יבלוט בניין.
  • תנאים או הגבלות לגבי השטח שמותר להקים עליו בניין,
  • צפיפות הבניה המותרת.
  • תנאים למתן הקלות מהוראות התכנית.
  • הוראות לגבי הענקת זיקת הנאה במקרקעין לזולת או לרשות ציבורית.
  • הדרכים או השטחים שיש להקנותם למדינה או לרשות מקומית.
  • שלבי ביצוע התכנית
  • כל עניין שיכול להיות נושא לתכנית מפורטת.
  • הקמת תחנות תדלוק באזורים שיעודם: תעשיה, מסחר, חקלאות, משרדים , מסחר או חניה .
 
מעונות לחוסים { חוק – סעיף 63א }
קרקע בתכנית מתאר או תכנית מפורטת המיועדת למטרות חוסים , רואים את היעוד כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים שמשרד העבודה והרווחה אישר להם לגור במעון,או למגורי נכי נפש שמשרד הבריאות אישר להם לגור במסגרת עצמאית, ובלבד שבבניין מאוכלס לא יגורו יותר מששה חוסים.
 ( בסעיף זה: "מעון" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, בתשכ"ה –1965; "חוסים" – כמשמעותם בהגדרת מעון).
סוגי דיור הנכללים בהגדרה מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת הנם: דיור עצמאי, דיור לווין, דיור מוגן, דיור מוגבר מתוגבר, הוסטל, הוסטל לצעירים, הוסטל כוללני.
 
 
תכנית מפורטת [חוק- סימן ד' , סעיפים 69 – 70 ]
תכנית מפורטת תוכן אך ורק על פי הוראות תכנית מתאר. במידה ולא חלה בתחום התכנית תכנית מתאר מאושרת, היחס אל תכנית מפורטת שתוכן יהיה כאל תכנית מתאר.
 
נושאי תכנית מפורטת [חוק- סעיף 69 ]
  • הוראות לכל עניין שיכול להיות נושא לתכנית מתאר, כאשר אין הוראות מתאימות בתכנית המתאר.
  • חלוקת קרקעות למגרשים או לאתרי בניה, צורתם ואורך חזיתם.
  • ייעוד קרקעות לדרכים, שטחים פתוחים, גנים, בתי ספר, מרכזת טלפונים, מקומות לצורכי דת, בריאות ותרבות נופש ספורט או צרכי ציבור אחרים.
  • מקומות חניה.
  • שמירה על מקומות בעלי חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתטית.
  • הריסתם ושיקומם של בתים רעועים.
  • שיקום בניינים ואזורים המאוכלסים בצפיפות.
  • הקצאת קרקע לבעל זכות בקרקע שזכויותיו נפגעו לאור ביצועה של התכנית.
  • הוראות לגבי מיקומם של בניינים, נפחם, גובהם, צורתם ומראם החיצוני..
  • מספר הבניינים שמותר להקים על מגרש, ומספר הדירות בכל בניין.
  • הוראות לגבי השלמת מגרשים שצורתם אינה תואמת את תנאי התכנית.
  • הוצאות התכנית.
 
תכנית מיוחדת    [ חוק- סימן ה', סעיפים 71 – 76 ]
תכנית מתאר או תכנית מפורטת שהוכנה בתחום מרחב תכנון מיוחד.
 
תכנית לשימור אתרים [ חוק- סימו ה'1 – סעיף 76א'; התוספת הרבעית]
תכנית החלה על בנין או קבוצת בנינים, לרבות סביבתם הקרובה, ואשר הנם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית.
בתכנית לשימור מותר לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה שניתן להוסיף לו.
מעמדה של תכנית שימור הוא כשל תכנית מתאר מקומית.
החוק קובע את הדרכים לפצות את מי שנפגע מתכנית שימור.
 
תכנית לתשתיות לאומיות
תכנית לתשתיות לאומיות הנה תכנית ברמה של תכנית מתאר ארצית. עם זאת הוראות התכנית מפורטות דיין על מנת שניתן יהיה להוציא היתרי בנייה על פיה.
הליכי האישור שונים מהליכי אישור תכנית רגילה. עיקרי השינויים:
      -     פרסום על הכנת התכנית ייעשה בחמישה עיתונים (במקום שלושה) כששניים מהם נפוצים (במקום אחד).
-         שינויים לתכנית מתאר מחוזית או ארצית הכלולים בתכנית לתשתיות לאומיות ייחשבו כשינויים לאותם תכניות.
-         הועדה תדון בתכנית בתוך 21 ימים מיום הגשתה או תיקונה כנדרש ותחליט להעבירה להערות הועדה המחוזית, לדחותה או להתנות תנאים להעברתה.
-         במקרה של החלטה על העברת התכנית לועדה המחוזית תפורסם הודעה בחמישה עיתונים (במתכונת ההודעה על הכנתה), וכן תישלח הודעה למשרדי ממשלה לועדה המקומית אשר בתחומה התכנית ולתאגידים שונים.
-         עם ההפקדה ממנה יו"ר הועדה חוקר לשמיעת ההערות וההשגות
-         ניתן להגיש השגות לתכנית בתוך 30 ימים מיום הפרסום.
-         ועדת המשנה לתשתיות לאומיות תדון ותכריע בהשגות בתוך 30 ימים מהמועד האחרון להגשת ההשגות. עם ההכרעה תחליט הועדה לדחות את התכנית, או להתנות בה תנאים, או להעבירה לאישור הממשלה.
-         במידה ולא הוגשו השגות בתקופת שנקבעה לכך, תעביר הועדה את התכנית בתוך 3 ימים מתום התקופה לאישור הממשלה, אלא אם כן החליטה הועדה אחרת.
-         הוראות התוספת הראשונה לחוק ביחס לקרקע חקלאית ושטחים פתוחים אינן חלות על תכנית לתשתיות לאומיות.
הוראות כלליות לתכניות [סימן ו', סעיפים 77 – 119א]
הודעה על הכנת תכנית   [חוק – סעיף 77]
הודעה מוקדמת המתפרסמת על ידי מוסד התכנון והמפרטת את תחום התכנית והשנויים המוצעים בה.
 
היתרים וחלוקה בתקופת ביניים     [ חוק – סעיף 78 ]
תנאים מגבילים לתקופה מוגבלת שנקבעים על ידי מוסד תכנון לאחר פרסום הודעה על הכנת תכנית. מוסד התכנון רשאי לקבוע תנאים שלפיהם יינתנו היתרי בניה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתחום התכנית המוצעת.
 
מסמכי לוואי לתכנית    [חוק - סעיף 83א' ]
מוסד תכנון רשאי לדרוש ממגיש תכנית מסמכים הדרושים להסברתה וכל מידע אחר שידרוש יושב ראש מוסד התכנון. יו"ר מוסד התכנון רשאי לקבוע את המועד להגשת המסמכים.
 
המועד לדיון בתכנית   [חוק – סעיף 85(א)]
על מוסד תכנון לקבל החלטה לגבי תכנית שהוגשה לו תוך 60 ימים מיום הגשתה. יו"ר המוסד רשאי להאריך התקופה ב-60 ימים נוספים.
במידה ודרש יו"ר מוסד התכנון השלמת מסמכים או תיקון התכנית, יחושבו המועדים הנ"ל החל מיום הגשת המסמכים או הגשת תכנית מתוקנת.
 
הפקדת תכנית   [חוק – סעיפים 89 - 99]
הפקדת תכנית היא פרסומה של התכנית לציבור על מנת לאפשר לכל מי שעלול להיפגע ממנה להגיש התנגדות. הפקדת התכנית מתפרסמת בעיתונות, ברשומות ועל גבי לוחות המודעות בשכונות הרלוונטיות. כמו כן יש לפרסמה על גבי שלט במידות מינמליות של 0.75 X 0.75 מ'.
 
התנגדות לתכנית   [ חוק- סעיפים: 100 - 102 , 103 א'] … 
כל הרואה עצמו נפגע על ידי התכנית רשאי להגיש את התנגדותו למוסד התכנון שהפקיד את התכנית.
ההתנגדות תהיה מנומקת ותוגש בליווי תצהיר החתום בפני עורך דין.
ניתן להגיש את ההתנגדות תוך חודשיים מיום הפקדתה. מועד הפקדתה הנו המועד המאוחר שבין הפרסומים בעיתון.
 
למי מגישים התנגדות    [ חוק – סעיפים 103 ]
לתכנית מתאר מחוזית - למועצה הארצית , עותק לועדה המחוזית
לתכנית בסמכות הועדה המחוזית - לועדה המחוזית, עותק לועדה המקומית
לתכנית בסמכות ועדה מקומית - לועדה המקומית , עותק לועדה המחוזית.
 
מינוי חוקר [ חוק – סעיף 107א']
כאשר היקף ההתנגדויות גדול רשאי מוסד התכנון למנות חוקר, אשר יבחן את התנגדויות ויגיש את המלצותיו למוסד התכנון.
 
אישור אוטומטי של תכנית [חוק – סעיף 108 ג']
תכנית שהופקדה ולא הוגשו לה התנגדויות במהלך 60 הימים המיועדים לכך, מתאשרת אוטומטית בתום 30 ימים נוספים ללא צורך באישור נוסף של הועדה ( יש לציין שבמקרים יוצאי דופן רשאית הועדה המחוזית להחליט החלטה שונה במהלך אותם 30 ימים).
 
מועדים לסיום הטיפול בתכנית    [ חוק- סעיף 109א']
על מוסד תכנון לקבל החלטה לאשר או לדחות תכנית תוך שלושה חודשים מתום תקופת הפקדתה.
במקרה של תכנית מתאר החלה על כל מרחב התכנון, יקבל מוסד התכנון את החלטתו תוך עשרה חודשים מתום תקופת הפקדתה.
 
 פרסום על אישור תכנית ועל דחייתה    [ חוק – סעיף 117 ]
הודעה על אישור תכנית תפורסם באותה הדרך בה פורסמה התכנית להפקדה (ראה: פרסום בעיתון).
 
תחילת תוקפה של תכנית (מתן תוקף)   [ חו – סעיף 119א' ]
תכנית נכנסת לתוקף בתום חמישה עשר ימים מיום פרסומה הודעה על אישורה ברשומות, או בעיתון - לפי המועד שבו פורסמה המודעה האחרונה בעיתונות.
 
תסקיר השפעה על הסביבה    [חוק – פרק א סעיף 1 פרשנות]
 
פרסום בעיתון     [חוק – פרק א סעיף 1 פרשנות]
כל פרסום לפי חוק זה יפורסם בשלושה עיתונים:
2 עיתונים יומיים בשפה העברית שאחד מהם הוא עיתון נפוץ, וכן פרסום נוסף במקומון המופיע לפחות אחת לשבוע.
עיתון נפוץ הוא אחד משלושה עיתונים הנפוצים ביותר במדינה שקבע שר הפנים ופורסמה על כך הודעה ברשומות.
העיתונים הנפוצים כיום הנם: "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ"
יש לציין שכל הודעה על פי חוק זה מתפרסמת גם הרשומות –ילקוט פרסומים.
 
חלוקה חדשה (פרצלציה)  [ חוק – סימן ז' , סעיפים 121 - 134 ]
ביטול החלקות הקיימות במסגרת הכנת תכנית מתאר וחלוקה מחדש של השטח למגרשים התואמים את התכנון המוצע. כל בעל זכויות בתחום התכנית זוכה להקצאה של מגרש חדש. הבעלות במגרש החדש אינה בהכרח זהה לבעלות במגרש המקורי.
 
פעולה זו יכולה להיעשות בהסכמה הבעלים הכלולים בתחום התכנית או שלא בהסכמה.
 
במקרה שאין הסכמה של כל הבעלים יחולו הכללים הבאים:
  • כל מגרש חדש שיוקצה יהיה קרוב ככל האפשר, למקום בו היה קודם מגרשו של מקבל ההקצאה;
  • שוויו של מגרש חדש שיוקצה, ביחס לשווים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשווים של סך כל המגרשים הקודמים.
  • במידה ואין אפשרות לשמור על מלוא היחסיות יקבל מקבל ההקצאה ששווי מגרשו נמוך יחסית למגרשו הקודם, תשלום הפרש מהועדה המקומית, ואילו מקבל הקצאה ששווי מגרשו החדש גבוה יחסית, ישלם לועדה המקומית את ההפרש.     
 
לכל תכנית מתאר או מפורטת אשר כוללות איחוד וחלוקה מחדש מצורף לוח הקצאות וטבלת איזון. הלוח מציג את המגרשים הקיימים, ואת שווים היחסי, וכן את רשימת המגרשים המוקצים על פי התכנית החדשה ואת שווים היחסי. טבלת האיזון מפרטת את הסכומים של בעלי המגרשים לשלם לועדה המקומית או לקבל ממנה.
 
ניתן להגיש התנגדות ללוח ההקצאות ו/או לטבלת האיזון בתקופת הפקדתה של התכנית.
במידה ואין הסכמה לגבי הזכויות המוצעות תמנה ועדת הערר בורר שיפסוק במחלוקת.
 
 
רישוי [ חוק פרק ה; סעיפים 145 - 158 א' ; פרק י"א , סעיפים 261 (ד) – (ו) ]
הגדרות
בנין   [חוק – פרק א סעיף 1 פרשנות]
כל מבנה בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות-
1)     כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;
2)     קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;
 
בנין חורג     [חוק – פרק א סעיף 1 פרשנות]
בניין שלא מתקיימים בו הוראה של תכנית או תקנה אחרת לפי חוק זה שחלה עליו, או שלא מתקיימת בו הוראה של היתר שניתן לבנייתו על פי כל חוק הדן בתכנון ובניה.
 
מגרש [חוק – פרק א סעיף 1 פרשנות]
יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין בין אם מותרת בה בניה ובין אם לא;
 
שטח כולל המותר לבניה    [חוק – פרק א סעיף 1 פרשנות]
סך כל השטח המותר לבניה , הכולל הן שטחים למטרות עיקריות והן שטחים למטרות שירות.
 
שימוש חורג    [חוק – פרק א סעיף 1 פרשנות]
שימוש חורג בקרקע או בבניין – השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם , הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבניין או לפי היתר על פי כל חוק הדן בתכנון ובבניה.
(ראה גם "קרקע חקלאית")
החוק מתייחס לשימוש חורג בשני מקרים:
2.      קבלת היתר לשימוש חורג  (בפרק רישוי סעיפים 146 – 151);
 
מהו היתר בניה ?
היתר הבניה הוא המסמך החוקי הניתן מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבניה לביצוע עבודות בניה כמפורט בהיתר ובנספחיו.
 
מתי דרוש היתר בניה ?
יש לקבל היתר לפני ביצוע של כל עבודה בקרקע ובבניין, וכן לשימוש בהם כמפורט להלן,
 
  • התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה
  • הקמת בנין חדש, הריסתו, או הקמתו מחדש.
  • כל תוספת לבנין קיים.
  • כל שינוי אשר אינו מוגדר כשינוי פנימי , הכולל שינויים בקירות חיצוניים, חלון חיצוני, סגירת מרפסת, חניה מקורה, גדר, פרגולה.
  • התווית דרך סלילתה וסגירתה.
  • של שימוש במבנה, אשר אינו תואם את הוראות תכנית המתאר שבתחומה נכלל הנכס, או שימוש שונה מזה שאושר בהיתר הבנייה המקורי.
  • כל מבנה זמני, לרבות מכולות, מבנים ניידים, מחסנים להרכבה עצמית.
 
שינוי פנימי – פטור מהיתר
שינוי פנימי הנו שינוי, אשר אין בו כדי לשנות את שטחה של הדירה, אינו פוגע בקירות חיצוניים, אינו פוגע באלמנטים קונסטרוקטיביים, ואינו פוגע בצנרת משותפת.
 
כיצד לקבל היתר בניה?
על מנת לקבל היתר בניה יש להגיש לועדה המקומית בקשה להיתר ערוכה בהתאם לתקנות התכנון והבניה.הבקשה מוגשת ב"תיק ורוד" והיא כוללת שרטוט של הבניה המוצעת ("גרמושקה") ומפרט בו יופיעו פרטים לגבי הנכס, מבקש ההיתר, המתכננים וכן פרטים לגבי הבניה המוצעת.יש לצרף לבקשה מסמכים ואישורים כפי שנקבע בתקנות.
הבקשה להיתר תיערך ותיחתם על ידי אדריכל/ מהנדס/הנדסאי המוסמכים לכך.
על הבקשה להיתר להיות תואמת את הוראות תכנית המתאר, ו/או כל תקנה אחרת על פי החוק שחלה על הנכס או הבניין, למעט מתן הקלה.
לאחר בדיקתה מובאת הבקשה לאישור רשות הרישוי או למליאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה או לועדת המשנה.
 
שינויים בסמכות מהנדס הועדה { חוק – סעיף 145 (ה)}
מהנדס ועדה רשאי להתיר שינויים בהיתר לצורכי התאמה ככל הנדרש במהלך ביצוע העבודה על פי היתר, בהתאם לתקנות.
 
היתר לשימוש חורג [חוק - 146, 147 – 151 ; התוספת הראשונה : סעיף: 7 (ג) ; תקנות ]
הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג, בכפוף לקיום ההליכים שנקבעו בחוק ובתקנות.
השימוש יכול להיות שימוש חורג מתכנית – שימוש אשר אינו תואם את רשימת השימושים המותרים שנקבעה בתכנית המתאר, או שימוש חורג מהיתר – שימוש אשר אינו תואם את השימוש שנקבע בהיתר הבניה. למשל, שימוש בדירה שנועדה למגורים כמשרד.
הקלה או שימוש חורג יאושרו בתנאי שהם אינם מהווים סטייה ניכרת ( תקנות סטייה נכרת יצורפו בקרוב לאתר).
 
הקלה     [חוק- סעיפים 147- 151 ]
הועדה המקומית רשאית לתת הקלה למבקש היתר בניה, בכפוף לקיום ההליכים שנקבעו בחוק ובתקנות.
הקלה הנה סטייה מהוראות תכנית המתאר, ואשר איננה מהווה סטייה נכרת.
 
תקופת השימוש החורג / ההקלה    { חוק – סעיף 148 }
היתר לשימוש חורג מתכנית ייקבע לתקופה מוגבלת מראש. היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש.                                                                                     
 
תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או הקלות [חוק- סעיף 149 ]
  • מבקש ההיתר יפרסם על חשבונו מודעה בעיתון, ובה תפורט מהות הבקשה להקלה / השימוש החורג. המודעה תכלול גם את המועד להגשת התנגדויות. בדרך כלל נקבע זמן של שבועיים להגשת ההתנגדות.
  • את המודעה יש לתלות במקום בולט בחזית הבניין / הקרקע שלגביהם מבוקשת ההקלה.
  • הועדה המקומית תשלח על חשבון המבקש הודעה לכל בעלי הזכויות בנכס שלגביו מבוקשת הקלה, לכל בעלי הזכויות במגרשים הגובלים ולכל מי שעלול להיפגע, לדעתה, כתוצאה מאישור התכנית.
 
 
זכות ערר[חוק – סעיפים: 152, 153, 154 ]
ניתן לערור בפני ועדת הערר על החלטת רשות הרישוי המקומית / הועדה המקומית במקרים הבאים:
  • מי שבקשתו להיתר סורבה.
  • מי שבקשתו למתן הקלה סורבה.
  • מי שהתנגדותו למתן הקלה נדחתה.
 
יש לציין, שבמקרים אחרים של התנגדות לבקשה להיתר, אשר אינם נכללים בקטגוריות שפורטו בסעיף זה, כמו למשל, שכן שותף בנכס אשר התנגדותו לבקשה להיתר נדחתה, לא יוכל להגיש ערר, והדרך היחידה הפתוחה בפניו תהיה פנייה לערכאות. {תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) תש"ל-1971, סעיף 2א}
 
ניתן להגיש ערר תוך 30 ימים מיום קבלת החלטת רשות הרישוי המקומית / הועדה המקומית על סירוב /דחיית הבקשה.
הגשת הערר מעכבת את מתן ההיתר עד להחלטה סופית.
על ועדת הערר להחליט בתוך 30 ימים מיום הגשת הערר.
הדיון בועדת הערר מתקיים בפני כל הצדדים הנוגעים בדבר.
 
מועד להכרעה בבקשות   [ חוק – סעיף 157]
על רשות הרישוי מקומית או הועדה מקומית לקבל החלטה לגבי בקשה להיתר תוך 3 חודשים מיום הגשתה. במידה ולא נתקבלה החלטה בתוך פרק זמן זה, רואים זאת כסירוב הועדה לתת היתר, ומגיש הבקשה רשאי להגיש את בקשתו לועדת הערר, אשר תחליט בבקשה בתוך 30 ימים מהיום שזו הוגשה לה.
 
חיבור לחשמל / מים / טלפון [חוק - סעיף – 157 א' ]
קבלת היתר בניה? תוכל לפנות אל חברת החשמל לקבלת חיבור זמני של חשמל לתקופת הבניה, ותוכל לקבל חיבור מים זמני מהרשות המקומית. 
סיימת את הבניה? תוכל לפנות בבקשה מתאימה לרשות הרישוי המקומית ולמלא בקשה מתאימה לקבלת חיבור סופי של חשמל מים וטלפון.
שים לב! תוכל לקבל את האישור המיוחל אך ורק עם הבניה שבצעת תואמת את היתר הבניה שברשותך. עם זאת, במידה ולא הושלמו פרטים מסוימים הכלולים בהיתר, אך הבניין ראוי לשימוש גם ללא השלמתם, רשאית רשות הרישוי להנפיק את האישור – טופס 4 , בכפוף לקביעת תנאים וקבלת ערבות מתאימה.
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        
במידה ורשות הרישוי מסרבת להעניק לך טופס 4 עומדת לך הזכות לפנות אל ועדת הערר תוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטה. ועדת הערר תיתן החלטתה בתוך 30 ימים.
 
חובת התקנת מעלית וגנרטור[חוק – סעיף 158א]
 בכל בניין גבוה חובה להתקין מעלית לנשיאת בני אדם.
("בנין גבוה – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר בבנין, דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 12 מטרים (ההגדרה על פי תקנות התכנון והבניה" (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל – 1971 , סעיף 1 }).
 בכל בנין ציבורי ובכל בנין אשר בו פועלת יותר ממעלית אחת, חובה להתקין מנגנון פיקוד שבת באחת המעליות.
חובה להתקין גנרטור בכל בנין רב קומות.
(בנין רב קומות – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר בבנין, דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 27 מטרים" (תקנות התכנון והבניה" (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל – 1971 , סעיף 1}}.
פטור מהיתר {חוק - סעיפים 266 א , 266ב' 266 ג'}
התקנת צלחת לווין, שקוטרה אינו עולה על 1.20 מ' אינה טעונה היתר. שר הפנים רשאל לקבוע תנאים לעניין פטור כאמור. ניתן להגיש קובלנה פלילית כנגד מי שהתקין צלחת בניגוד לתקנה זו.
ניתן להתקין מכונה לאיסוף מיכלי משקה בקיר חיצוני של בית עסק ללא היתר ובתנאי שחזית נמכונה פונה אל מחוץבית העסק ואינה חורגת יותר מ10 ס"מ מקו הבנין.
מתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו על גג בנין הנעשית בידי בעל רישיון לפי חוק הבזק פטורים מהיתר.
 
 
 
סידורים מיוחדים לנכים בבניין ציבורי     {חוק פרק ה'1 סעיפים: 158 (ב) –158 (ו')}
ועדה מקומית מחויבת להתנות הוצאת היתר לבניין ציבורי בהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות.
 
 
רישוי בדרך מקוצרת {חוק פרק ה'2: סעיפים: 158ז – 158 י"ב; פרק ה'3 , סעיפים 158 יג – 158 מ"ד }
הליך מקוצר לקבל היתר בניה בתנאי שהבקשה להיתר מוגשת באמצעות מורשה להיתר.
מורשה להיתר   הוא אדריכל , מהנדס או הנדסאי ששמם נכלל בפנקס המורשים שמתפרסם על ידי משרד העבודה והרווחה, הזכות להירשם בפנקס כפופה לקריטריונים אשר על הנרשמים לעמוד בהם. החוק מפרט את סוגי העבודה והשימוש שבהם רשאי המורשה להיתר לטפל ובתנאי שאין בהם סטייה ניכרת מתכנית . החוק קובע מועדים לטיפול של רשות הרישוי בבקשה. במידה ורשות הרישוי לא עמדה במועדים רשאי המורשה להיתר לחשב את האגרות וכעבור עשרה או חמישה עשר ימים רואים את ההיתר כאילו ניתן. החוק קובע הליכים מוקדמים לקבלת מידע לצורך הגשת בקשה להיתר בדרך מקוצרת. כמו כן נקבעות האחריות והסמכויות של המורשה להיתר. הועדה המקומית רשאית לבטל היתר אם הוצא על סמך מידע כוזב, וכן להתלונן בפני ועדת בירור שממנה שר המשפטים. לועדה זו הוקנו סמכויות לנקוט סנקציות נגד המורשה להיתר. 
 
יש לציין שלמעט מספר ניסיונות עם כניסת החוק לתוקפו, אין מגישים בפועל בקשות להיתר בדרך זו.
 
 
 
שימוש חורג    {חוק –פרק ז' סעיפים 178 –187 }
כאשר מתאשרת תכנית הכוללת בניינים החורגים מהוראותיה, או מגרשים אשר יש בהם שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית להכין רשימה ובה המלצה מה התקופה שבה ניתן יהיה לקיים את הבניינים או את השימוש (תקופת מקסימום לחריגה). הועדה המקומית חייבת לבכין רשימה כאמור על פי דרישת הועדה המחוזית. הרשימה תופקד, והליך אישורה יהיה כהליך אישורה של תכנית. תקופת המקסימום לחריגה תיקבע תוך התחשבות בתקופה המשוערת להמשך קיומו הפיסי והכלכלי של הבניין, מידתה ואופייה של החריגה ואופיו הציבורי של הבניין.
הועדה המקומית רשאית להורות על הריסת בניין חורג או הפסקת שימוש חורג, לפני תום התקופה , אם הדבר נראה לה דרוש לצורכי תכנון. לנפגע קיימת הזכות לפנות לועדת הערר.
 
הפקעות     [ חוק – פרק ח' , סעיפים 188 - 196 ]
הזכות להפקיע
הועדה המקומית רשאית להפקיע כל קרקע אשר נועדה בתכנית מתאר מאושרת לצורכי ציבור.
 
צורכי ציבור
דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, שמורות –טבע, עתיקות, שטחי חניה, שדות תעופה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים,שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות,מבנים לצורכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מתקני תשתיות ועוד, וכן כל מטרה שאישר שר הפנים לעניין זה..
 
שיעור ההפקעה
השטח המרבי המותר להפקעה ללא תשלום פיצויים הנו עד 40% משטח החלקה. למעט ייעודי קרקע מסוימים אשר לגביהם תשלם הועדה פיצויים מלאים.
בחישוב השטח המופקע יש לקחת בחשבון הפקעות שבוצעו בעבר בחלקה.
לא תבוצע הפקעה במקרים בהם יפחת שוויה של יתרת החלקה.
לא ישולמו פיצויים עבור מבנים או דברים אחרים המחוברים לקרקע, אם בוצעו תוך הפרת חוק התכנון והבניה.
 
הליכי ההפקעה 
הליך ההפקעה יתבצע על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. (יושלם בקרוב)
 
תפיסת חזקה
ועדה מקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות בו חזקה לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים ימים מראש.
 
שיכון חלוף
אין לפנות בית מגורים אשר נועד להריסה במסגרת הליך הפקעה, אלא לאחר שיועמד שיכון חלוף לדייר שגר במקום מכוח זכות שבדין או זכות שביושר, או לאחר שישולמו
פיצויים בהסכמה.
 
היטל השבחה   [ חוק – פרק ח'1 , סעיף 196א', התוספת השלישית ]
מהי השבחה?
השבחה היא עליית שווים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג.. מקרקעין: מגרש, בית, דירה, או כל נכס אחר.
 
היטל השבחה – מהו?
היטל ההשבחה הוא הסכום שגובה הועדה המקומית בעת מימוש זכויות במקרקעין.
 
שיעור ההיטל
גובה היטל ההשבחה 50% מההשבחה, קרי 50% מהעלייה בשוויו של הנכס בעקבות אישורה של תכנית משביחה..
 
מימוש זכויות
מימוש זכויות במקרקעין הנו אחת מאלה:
  1. קבלת היתר לבניה או לשימוש במקרקעין, אשר בהם חלה השבחה, כתוצאה מאישור תכנית או הקלה או שימוש חורג.
  2. התחלת שימוש במקרקעין בפועל לאחר אישור תכנית משביחה.
  3. העברת זכויות במקרקעין (מתן אישור ללשכת רישום המקרקעין).
העברה מכוח דין (לדוגמא, צו ירושה), והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו אינן מוגדרות כמימוש זכויות.
רישום זכויות במקרקעין שמחזיק בהם היה בעלים לפני 1/7/1981, לא ייחשבו כמימוש זכויות.
 
קרוב
דרגה ראשונה של קירבה: בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, אח ובני זוגם.
 
שומת ההשבחה
החוק קובע שתי דרכים בהם יכולה ועדה מקומית לקבוע את ההשבחה במקרקעין:
  1. לוח שומה
  2. עריכת שומה בעת מימוש זכויות (דחיית שומה עד למימוש הזכויות)
לוח שומה
ועדה מקומית רשאית בתוך 6 חודשים מיום אישור התכנית להכין לוח שומה למקרקעין, ובו יפורטו המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם. הלוח יוצג במשרדי הועדה המקומית והמחוזית , והודעה תישלח לכל חייב. בעל המקרקעין רשאי להגיש שומה אחרת שהכין שמאי מטעמו. ( ראה ערעור על שומת היטל השבחה)
 
דחיית שומה עד למימוש הזכויות
ועדה מקומית רשאית לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה ההשבחה. במידה ולא מוצג לוח שומה בתוך חצי שנה מיום אישור התכנית ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על דחית השומה עד למימוש הזכויות. במקרה של דחיית שומה רשאי בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית לאפשר לו לשלם את ההיטל החל עליו, והועדה המקומית תערוך את השומה בתוך 90 ימים מקבלת הדרישה.
 
כללים לעריכת השומה
  • המועד הקובע לאישור תכנית אשר נחשבת לתכנית משביחה הנו 1 ביולי 1975. אין אפשרות לגבות היטל בשבחה בגין תכנית שקבלה תוקף לפני מועד זה.
  • במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בו אחר זו, בלא ששולם היטל השבחה , תחושב ההשבחה כהפרש בין השווי בסמוך לפני אישור התכנית הראשונה לבין שווים מיד לאחר אישור התכנית האחרונה.
  • הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי פרק ח' לחוק זה, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין.
  • היום הקובע לצורך חישוב ההשבחה הנו יום אישור התכנית, ההקלה או השימוש החורג.
 
מועד תשלום ההיטל
ההיטל משולם לועדה המקומית עם מימוש הזכות במקרקעין. הועדה המקומית לא תנפיק אישור ללשכת רישום המקרקעין, או היתר לבניה או לשימוש חורג במקרקעין בלא שהוסדר תשלום היטל ההשבחה. במימוש חלקי של הזכויות במקרקעין ישולם היטל באופן יחסי למידת המימוש.
 
הצמדה
.הואיל וההשבחה מחושבת ליום אישור התכנית שהוא תאריך היסטורי, מצמידים את הסכום למדד. הסכום מוצמד לנמוך מבין השניים: מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבנייה. המדד מחושב לפי שיעור עלייתו סמוך לפני אישור התכנית המשביחה הראשונה ועד למדד הידוע בעת התשלום. 
סכום שלא שולם במועד הופך לחוב והועדה המקומית רשאית לגבותו לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)התש:ם-1980 .
 
אישור לרשם המקרקעין
רישום פעולה בפנקסי המקרקעין שהיא בבחינת מימוש זכויות, מחייבת קבלת אישור מיו"ר הועדה המקומית, על הסדרת תשלום היטל ההשבחה.
 
ערעור על שומת היטל השבחה
  • כאשר מוצג לוח שומה רשאי כל מי שכלול בלוח להגיש שומה אחרת שתוכן על ידי שמאי מטעמו תוך שנה מיום הצגת הלוח. כאשר הוכנה שומה עקב מימוש זכויות במקרקעין , רשאי החייב בהיטל להגיש שומה אחרת תוך 30 ימים מיום שקבל את שומת הועדה.
  • כאשר אין הסכמה בין הועדה המקומית לבעל המקרקעין מועבר הנושא להכרעת שמאי מכריע, אשר יפסוק גם לגבי הוצאות שומתו.
  • על חיוב בהיטל ועל הכרעת שמאי מכריע ניתן לערער לבית המשפט בנקודה משפטית בלבד, וזאת תוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה שעליה מערערים.
 
 
פטור מהיטל
ועדה מקומית רשאית לפטור בעל מקרקעין מתשלום ההיטל או מחלקו, במקרה של מתן הקלה, או התרת שימוש חורג בשל מצבו החומרי.
החוק מגדיר מספר מקרים בהם יחול פטור מתשלום היטל השבחה:
  • שכונות שהוכרזו כשכונות שיקום.
  • ישוב או שכונות ששר הפנים הכריז עליהם בצו- בהסכמת הרשות המקומית כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה.
  • מוסדות חינוך תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות וספורט שאין עיסוקם לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות.
  • בעל תעודת זכאות ממשרד השיכון זכאי לפטור עד לשטח בניה התואם את תכנית הסיוע לה הוא זכאי.
  • הבונה במקרקעין המוחזקים על ידו,זכאי לפטור כאשר התכנית שקדמה לתכנית המשביחה אושרה לפני 1/1/1950 .
 
בנייה של דירה או הרחבתה עד לשטח של 120 מ"ר אינה נחשבת למימוש זכויות כאשר הבנייה משמשת את בעל המקרקעין או את קרובו. אם הדירה נמכרת בתוך 4 שנים ממועד סיום הבניה ישלם המוכר את ההפרש בעת מימוש הזכות. לאחר מועד זה יהיה פטור מההיטל.
 
פיצויים   ] חוק - פרק ט'; סעיפים 197 – 202 ]
תביעת פיצויים לאור פגיעה במקרקעין.
בעל מקרקעין או בעל זכות בהם, אשר, נמצאים בתחום תכנית או גובלים בתכנית אשר גרמה לפגיעה במקרקעין, רשאי, בתוך 3 שנים מיום אישור התכנית, להגיש תביעה לפיצויים כנגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה.
על מנת לזכות בפיצויים על התובע להוכיח שהפגיעה במקרקעין עוברת את גבול הסביר.
הועדה המקומית תדון ותחליט לגבי התביעה בתוך 90 ימים ממועד קבלתה. הועדה המקומית יכולה להחליט אם לקבל התביעה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – מהו הסכום המוצע כפיצויים.
במקרה של דחיית התביעה או חלקה, רשאי התובע לערור בפני ועדת הערר תוך 30 ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית.
כאשר המחלוקת היא שיעור סכום הפיצויים, תמנה ועדת הערר שמאי מכריע.
על החלטת שמאי מכריע, יכול כל אחד מהצדדים לערור בפני ועדת הערר.
ועדת הערר תקבל החלטתה לאחר שתתן הזדמנות לצדדים לטעון בפניה.
על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד. הערעור יוגד בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטת ועדת הערר.
על מגיש הערר לשלם אגרה לאוצר המדינה . שיעור האגרה הנו 837 ₪ בתביעה עד 500,000 ש"ח ו-1765 ₪ בתביעה מעל 500,000 ₪.
ועדת הערר רשאית לפסוק הוצאות וכן להורות למשיב לשלם את האגרה במקרה שהתביעה התקבלה.
פיצויים בשל תכנית הכוללת ייעוד מקרקעין למיתקן גז ישולמו בהתאם להוראות  סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי, תשס"ב- 2002
 
 
 
עבירות ועונשין    ] חוק – פרק י' סעיפים 203 – 255 ]
לועדה המקומית לתכנון ולבניה ו/או למדינה הסמכות לנקוט הליכים כנגד כל הבונה ללא היתר או בסטייה מהיתר או משתמש במקרקעין שלא כדין. להלן יפורטו אמצעי האכיפה העומדים לרשות הועדות.
 
כתב אישום
הועדה המקומית רשאית להגיש כתב אישום כנגד האחראים לביצוע פעולות בניה או שימוש בניגוד לחוק התכנון והבניה. כתב אישום מוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט העירוני.
 
העבירות שבגינן מוגש כתב אישום:
  • עבודה או שימוש במקרקעין ללא היתר או בניגוד להיתר או שלא בהתאם לתנאי ההיתר או תקנה אחרת לפי חוק התכנון והבניה או שלא בהתאם לתכנית.
  • הקמת בנין או תוספת לבניין ללא התקנת מרחב מוגן כאשר קיימת חובה להתקינו.
 
 העונשים שרשאי בית המשפט להטיל:
כאשר העבודה מתבצעת ללא היתר – מאסר עד שנתיים וקנס עד 67,300 ₪. (להערה לגבי עדכון הקנסות).
בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל מאסר נוסף של שבעה ימים וקנס בסכום  1,300 ₪ לכל יום שבו נמשכת העבירה.
 
כאשר העבודה מתבצעת בסטייה מהיתר או מתכנית – מאסר שנה אחת וקנס בשיעור 26,100 ש"ח
 
שימוש בקרקע חקלאית בניגוד לחוק – מאסר שנה אחת קנס בשיעור 26,100 ש"ח ובעבירה נמשכת קנס בגובה 1,300 ש"ח לכל יום בו נמשכת העבירה.
 
הפרת צו שיפוטי להפסקת עבודה - מאסר שנה אחת וקנס של 26,100 ₪ ן-1,300   ₪ לכל יום במקרה שהעבודה נמשכה לאחר הוצאת הצו.
 
צו הריסה
בנוסף למאסר וקנסות רשאי בית המשפט לצוות על ביצוע הריסת הבניה שבוצעה ללא היתר, או להתאים את הבניה להיתר, או לאסור את השימוש בקרקע / במבנה או כל צו אחר הנחוץ בנסיבות העניין.
 
אגרה
בית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע לשלם את מלוא האגרות וההיטלים שהיה עליו לשלם אילו קיבל היתר כדין.
 
כפל שווי
בית משפט מוסמך על פי בקשת הועדה המקומית להטיל על נאשם שהורשע לשלם קנס נוסף בשיעור של כפל השווי של המבנה או התוספת למבנה שנבנתה ללא היתר.
 
רישום בפנקסי המקרקעין
צו להריסה הניתן על ידי בית המשפט נרשם בפנקס המקרקעין ואין אפשרות לבצע עסקה הסותרת הערה זו.
 
בית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים להאריך את תוקפו של צו הריסה גם לאחר שניתן.
 
צו הריסה ללא הרשעה
במקרים מסוימים בהן לא ניתן להרשיע את מבצע הבניה מסיבות שונות , רשאי בית המשפט על פי בקשת הועדה המקומית לצוות על מחזיק בנכס להרוס בנין או חלקים ממנו שנבנו ללא היתר, וזאת מבלי להרשיע את המחזיק.
 
 
צו מנהלי להפסקת עבודה
יו"ר ועדה מקומית לתכנון ולבניה או מהנדס העיר רשאים להוציא צו מנהלי להפסקת העבודה כאשר מתבצעת בניה ללא היתר או בסטייה מהיתר.
 
הצו תקף ל30 ימים.
 
צו שיפוטי להפסקת עבודה 
הועדה המקומית רשאית להגיש לאישור בית המשפט צו מנהלי להפסקת עבודה שהוצא על ידה. במקרה כזה לא יפקע תוקפו של הצו בתום 30 ימים.
 
בית המשפט רשאי לבקשת הועדה המקומית להוציא צו להפסקת העבודות, כאשר מתבצעות עבירות בניה, גם אם לא אם לא קדם לכך הליך של הוצאת צו מנהלי.
 
הרואה עצמו נפגע מהוצאת צו שיפוטי רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך בקשה לביטול הצו.
 
צו הריסה מנהלי     [ חוק – סעיף 238א' ] 
צו המוצא על יו"ר ועדה מקומית לתכנון ולבניה להריסת בניה שבוצעה ללא היתר, ובלא צורך לנקוט הליך שיפוטי. הסמכות להוציא צו מנהלי להריסה נתונה גם ליו"ר הועדה המחוזית.
הצו מוצא לגבי בניה "טרייה" בלבד, ויו"ר הועדה מסתמך על תצהיר שניתן על ידי מהנדס הועדה או מהנדס הרשות המקומית.
 
התנאים להוצאת הצו:
  • הבניין או התוספת בוצעו ללא היתר או בסטייה מההיתר.
  • הבנייה טרם נסתיימה או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני הגשת תצהירו של המהנדס.
  • ביום הגשת התצהיר הבניין אינו מאוכלס או מאוכלס תקופה שאינה עולה על 30 ימים.
 
ועדה מקומית רשאית לבצע את הצו בתום 24 שעות מיום הדבקתו
 
הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהלי להריסה רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש את ביטולו.
 
צו הריסה מנהלי יבוצע תוך 30 ימים מיום הגשת תצהיר המהנדס או עד למועד שקבע בית המשפט במקרה שנעשתה פנייה אליו.
 
צו מניעת פעולות    [ חוק – סעיפים 246 - 249 ]
כאשר מתבצעות פעולות הכנה לבניה או לשימוש ללא היתר כדין, רשאי בית המשפט לבקשת הועדה המקומית להוציא צו האוסר לבצע כל פעולת בניה או שימוש במקום בהתאם לנסיבות המקרה.
 
הרואה עצמו נפגע מצו למניעת פעולות רשאי להגיש ערעור לבית המשפט.
 
המפר צו למניעת פעולות דינו מאסר שנה וקנס לכל יום בו נמשכה הבירה לאחר מסירת הצו.
 
עתירות בענייני תכנון ובניה    [ חוק – פרק י'1 , סעיפים: 255א' – 255ו' ]
עתירות נגד מוסדות תכנון בכל עניין הנוגע לתכנון ובניה יהיו בשיפוטם של בתי המשפט המחוזיים אשר ידונו בעתירות בשבתם כבית משפט לעניינים מנהליים, למעט עתירות שעניינן תכנית מתאר ארצית או מחוזית ועתירות נגד החלטות שר הפנים לפי חוק התכנון והבניה. עתירות אלה יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.                               
 
 חזרה לפרק העונשין__________________________________________________________________________________________________________
 
הערות
שיעור הקנסות
שיעור הקנסות נקבע בחוק העונשין ומתעדכן מעת לעת על ידי שר המשפטים.
הסכומים המופעים בתקציר זה פורסמו בקובץ תקנות 6205 מיום 31/10/02 ותוקפם מיום 1/12/02. 
 
לפרטים נוספים ניתן לפנות לקלינגר  03-6990132 
 
 
 
 
 
 
 
  השדות המסומנים ב- * הם שדות חובה
*  שם מלא:
  שם חברה:
*  דואר אלקטרוני:
*  סלולרי:
  טלפון:
  פקס:
  כתובת:
*  פנייה לייעוץ בתחום:
  הערות:

   
 
גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר